שיפור השכיבה על הבטן

התינוק שלכם בן חודש, הגעתם לבדיקת התפתחות ראשונה בטיפת חלב והאחות בודקת כיצד הוא שוכב על הבטן, כיצד הוא מתחיל להרים את הראש. בדרך כלל בשלב הזה היא תנחה אתכם להשכיב אותו על הבטן בזמן עירות כדי שילמד ויתרגל להיות על הבטן. ברב המקרים כבר בשלב הזה תינוקכם סיגל לעצמו עמדה ברורה בנוגע לשכיבה על הבטן. הוא לא אוהב אותה, הוא לא מצליח להחלץ ממנה, לא נוח לו ובעיקר קשה לו.אנחנו מנסים לתרגל איתו את השכיבה על הבטן אבל בין הגזים לפליטות, להאכלה ואחכ לשינה (בה ההמלצה היא להשכיב על הגב) יוצא שהוא מבלה מעט מאוד זמן על הבטן וכשהוא כבר בתנוחה הזו הוא מקטר הרבה.
אז אנחנו קצת מסדרים לו את הידיים מתחת לגוף כדי שיהיה לו קל כי ככה הראו לנו בטיפת חלב ומקווים לטוב. כל יום מתאמנים עוד כמה דקות ועוד כמה דקות, אבל השיפור הוא איטי… עדיין רב שעות היום הוא על הגב.

השכיבה על הבטן חיונית להתפתחות המוטורית. למעשה שכיבה על כל הצדדים חיונית. מאוד חשוב להשכיב תינוק על כל צדדיו ושהוא יחוש נינוח בכל הצדדים.
בשנים האחרונות בגלל ההנחיות של משרד הבריאות לשכב רק על הגב אנחנו יכולים למצוא יותר ויותר תינוקות עם קשיים לשכב על הצדדים או הבטן.

ההנחיה של משרד הבריאות נובעת מהסטטיסטיקות של מות עריסה ולכן באופן מכריע ניתן למצוא יותר ויותר תינוקות שמגיעים לגיל 3-4 חודשים כשהם כמעט מעולם לא שהו על הבטן. לא בשינה ולא בעירות.
רובם סיגלו לעצמם מפתח גדול מאוד בבית החזה מתוקף הדחיפה כנגד המשטח בשכיבה על הגב וכתוצאה מכך בשכיבה על הבטן הם יעשו את תנוחת האוירון. תנוחה זו היא כאשה שוכבים על הבטן והידיים והרגליים והראש מורמים לצדדים ולמעלה ואינם מסוגלים לנחות ולנוח. אם תנסו אתם לשכב באופן שכזה תוכלו לראות שזוהי שכיבה מאוד מאוד מאומצת וקשה. נכון, גם היא חשובה להתפתחות אולם בהתאמה חשוב לא פחות לדעת לנוח על הבטן, לדעת לנחות ולהניח את הראש והגפיים. לשחרר את כיווץ השרירים בחלק האחורי של הגוף ולהרפות. משכיבה על הבטן עם איברים מונפים לצדדים ולמעלה לא ניתן להתהפך או לזחול.

איך אנחנו מרפים את השרירים, דבר ראשון על ידי מגע. מגע עמוק (פרופריוצפטיבי) הוא מגע שמכניס את המערכת לשקט ונינוחות. חשבו על עצמכם בשיאצו או בעיסוי עמוק, המעיכות, הטפיחות, הלישה העמוקה של הגוף מרגיעה את השרירים ועוזרת להרפות. אל תהססו לגעת כך בתינוקכם. הוא זקוק לסוג המגע הזה. חישבו שאתם מפסלים אותו או לשים אותו כמו בצק. אפשר ורצוי לתת מגע עמוק לכל הגוף ובעיקר לבית החזה שאותו אנחנו מבקשים ללמד לשקוע ולהרפות.

דבר נוסף וחשוב לא פחות בשיפור השכיבה על הבטן הוא הערסול. תנוחת הערסול היא למעשה התנוחה העוברית, כאשר שתיי הידיים ושתי הרגליים מכונסות פנימה והגב עגול. במצב כזה התינוק לומד להרפות את בית החזה (תנוחה מנוגדת לאוירון) ולכן בשכיבה על הבטן יהיה לו יותר קל. תינוק שכבר יש לו תבנית גופנית של מפתח גדול בבית החזה לא יאהב להתערסל ולכן אפשר לעשות זאת תוך כדי תנועה, אפשר להשתמש בכדור פיזיו גדול כדי לגרום לתנועה מונוטונית שיכולה לעזור לשחרור. השימוש במנשא המאפשר ערסול בחודשים הראשונים יכול לעזור, כמו גם השימוש בפופ. כאשר משכיבים תינוק בתוך פופ הוא נמצא אמנם על הגב ולכן זה בטוח מבחינת משרד הבריאות אבל הוא גם זוכה בערסול שיתרום לו רבות להתפתחות המוטורית.
אפשר לראות כיצד תינוקות קטנים כאשר מניחים אותם על הבטן מכניסים את הרגליים מתחת לגוף ולמעשה ממשיכים את העובריות ונמצאים בתנוחת ערסול.
קיימים גם ערסלי תינוקות שנותנים את אותו האפקט של שכיבה עוברית. כאשר תינוק נמצא בתנוחה הזו הוא זוכה במספר לא קטן של יתרונות. ראשית שרירי הבטן רפויים , הרגליים מורמות וכל האיברים הפנימיים נמצאים במפתח מקסימאלי, המעיים, הריאות. ניתן לנשום כך בקלות מירבית וגם לשחרר גזים כלואים, כי השרירים לא לוחצים על הקיבה והמעי במפתח מקסימאלי. בנוסף הוא מרגיש בטוח ומכונס. חשוב לזכור שביטחון הוא צורך הישרדותי והתפתחותי, בלעדיו לא ניתן להתפתח באופן אופטימאלי.

בהצלחה.